<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן מ"ט</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
ועל כלי מתכות שבלע היתר כשפוד או קדרה שבשל בהן בשר ואח"כ בשל בהן דגים או ירקות וכיוצא בהן כתב הרשב"א ז"ל שמותר לבשל בהן לאחר מכן גבינה לפי שכבר נתמעט [כח] בלע הבשר (ונקלט) [ונקלש] עד שאין ראוי לחול עליו שום איסור מן האיסורין [בד"א כשבלע היתר כמו שאמרנו אבל בלע דבר אסור] הרי הוא באיסורו לעולם עד שיגעיל הראוי להגעיל וילבן הראוי ללבן ע"כ.
<h2>דף קיב.</h2>
ועל שפוד שצולין בו בשר שחוטה קודם מליחה כתב הרשב"א ז"ל שהוא בולע מן הדם ונאסר לפיכך אסור להפוך בה בשר שבקדרה וכיוצא בה לפי שחוזר הוא ופולט דם שבלע והורה אחד מגדולי המורים שאסור להשהות הצלי על השפוד מאחר שהוסר מעל גבי האש אפילו רגע אחד אלא תכף שמוציא מן האור שולפו מעל השפוד. שמא יחזור הבשר חם ויבלע ממנו אבל מותר לצלות בו ולשהות בו כל זמן שהבשר זב שכל שהוא זב ופולט אינו בולע מדם השפוד ע"כ וכן פסק הראב"ד ז"ל ונראה שאם נמלח ושהה שיעור מליחה קודם שישימנו בשפוד ליכא למיחש או נוכל לומר דזה לא נאמר אלא בשפוד של ברזל משום דחם מקצתו חם כולו אבל בשל עץ ליכא למיחש אבל הר"ם ב"ן ז"ל כתב שהדם משרק שריק ואינו נבלע בשפוד ומה שנבלע בו בכח האש כבולעו כך פולטו ומותר לשהות הצלי על גביו עכ"ל.
